יום שבת, 29 בדצמבר 2012

סיכומים בספר בראשית פרקים: ג', ד', ט', י"א, ט"ו, י"ז, י"ח, כ"ז, ל"ז, ל"ט, מ"ב, מ"ג שאלות בגרות


סיכומים בספר בראשית פרקים: ג', ד', ט', י"א, ט"ו, י"ז, י"ח, כ"ז, ל"ז, ל"ט, מ"ב, מ"ג


בס'ד
סיכומים לספר בראשית
פרקים: ג', ד', ט', י"א, ט"ו, י"ז, י"ח, כ"ז, ל"ז, ל"ט, מ"ב-מ"ג
מותאם לנבחני 2103, 2105
הכין: אריאל ליבוביץ, כרם שלמה, חולון
 
פרק ג'
הצו הא-לוקי
צו ה'
פרק ב' –פס' טז-יז
צו ה' - לפי דברי הנחש    
פרק ג' פס א,ד
צו ה' - עפ'י דברי האישה
פרק ג' פס' ב-ג
ויצו ה' אלוהים על האדם לאמר
אף כי אמר אלוהים
(אמר אלוהים)
מכל עץ הגן תאכל
 
מפרי עץ הגן נאכל
ומעץ הדעת טוב ורע
 
ומפרי העץ אשר בתוך הגן
לא תאכל ממנו
לא תאכלו מכל עץ הגן
לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו
כי ביום אכלך ממנו
 
 
מות תמות
לא מות תמותון
פן תמותון
 
קריטריונים להשוואה
צו ה' המקורי
הצו עפ'י דברי הנחש
הצו עפ'י דברי האישה
כיצד ניתן האיסור?
ציווי/אמירה
אלוהים ציווה
הנחש אומר שאלוהים אמר. לאמירה תוקף חלש יותר משל ציווי. הנחש רוצה להציג את האיסור האלוהי כפחות מחייב.
משתמע מדברי האישה שאלוהים אמר ולא ציווה.
גם היא רוצה להציג את האיסור כפחות מחייב.
איזה עצים כלולים באיסור?
רק עץ אחד –' עץ הדעת טוב ורע'
הנחש אומר שאלוהים אסר לאכל 'מכל עץ הגן'. הוא מרחיב את האיסור כדי להציג את האל כרשע.
האישה אומרת שאלוהים אסר לאכל 'מפרי העץ אשר בתוך הגן' – היא לא מציינת איזה עץ. כל העצים נמצאים בגן. בנוסף היא מוסיפהשאלוהים אסר לגעת בפרי.
תוצאת האכילה
אדם וחווה ימותו ביום אכילת הפרי
הנחש אומר שאדם וחווה לא ימותו. הוא מנסה לשכנע את האישה לאכל מהפרי ללא פחד.
האישה אומרת
'פן (אולי) תמותון'.
האישה אומרת כי לא בטוח שהם יענשו במוות. היא רוצה להפחית את הפחד שהיא חשה כדי שתוכל לאכל מהפרי.
 
רש'י מסביר שזה שחוה הוסיפה את איסור הנגיעה בעץ גרם לה לחטוא שכן הנחש דחף אותה לעץ והיא נגעה בו וכמובן לא קרה לה כלום  ואז אמר לה הנחש את רואה גם אם תאכלי לא יקרה לך כלום ומכאן שצריך לקיים את ציוו ה' בצורה מדויקת ללא תוספות וללא גרעונות
 
החקירה והעונשים
'וישמעו את קול ה' מתהלך בגן לרוח היום' (פס'ח).
הקושי: ה' מתואר כבעל גוף, הוא מתהלך בגן וצעדיו נשמעים.
פתרון:   א-לוהים אינו בן אנוש ואין לו תכונות אנושיות. אבל התורה מתארת את אלוהים לבני האדם בצורה שתהייה מובנת להם. קשה לבני האדם לתפוס את התקדמות ה' ללא הליכה. כדברי חז'ל: 'דיברה תורה בלשון בני אדם'.
'ויקרא ה' אלוהים אל האדם ויאמר לו: איכה?' (פס' ט).
הקושי: מדוע ה' שואל את האדם היכן הוא, הרי אלוהים יודע הכול?
הפתרון: לפי רש'י ה' רצה לפתוח דו שיח עם האדם, הוא רצה לתת לו הזדמנות להתוודות על חטאו, כדי לא לתת את העונש באופן פתאומי.
ה' פונה אל האדם וחוקר אותו, האדם לא מקבל אחריות למעשה, הוא מטיל את האשמה על האישה. האדם רומז גם לאשמתו העקיפה של ה' שהביא אליו את האישה. 'האישה אשר נתת עימדי היא נתנה לי מן העץ ואכל'. אלוהים פונה אל האישה וחוקר גם אותה, גם היא אינה רואה עצמה אחראית למעשה והיא מטילה את האשמה על הנחש. 'הנחש השיאני (פיתה אותי) ואכל'.
הנחש אינו נחקר, שכן אשמתו ברורה  רש'י לומד מכאן 'אין מהפכין בזכותו של מסית' כלומר הנחש יכל לטעון  שהאדם אשם שהוא הקשיב לו  אבל המסית לא מגיע לו לטעון
 
סדר החוטאים הפוך לסדר הנחקרים, וסדר הנחקרים הפוך לסדר הנענשים.
 
סדר החוטאים
סדר הנחקרים
סדר הנענשים
נחש
אדם
נחש
אישה
אישה
אישה
אדם
(נחש) – לא נחקר ע'י האל.
אדם
 
העונשים ניתנים עפ'י העיקרון של מידה כנגד מידה (חומרת העונש כחומרת החטא.
העונשים לנחש  
1.  עד עתה היה הנחש בעל רגליים, ומעתה יזחל על גחונו ויאכל עפר. מידה כנגד מידה: הנחש פיתה את האישה והאדם לאכול מהמובחר ביותר, ועתה יאכל את התפל ביותר, עפר.
2.  ה' ישים איבה (שנאה) בין בני האדם לנחשים. מידה כנגד מידה: הנחש העמיד פני ידיד לאישה, ומעתה יהיה אויבם של בני האדם, והם יהיו אויביו.
העונשים לאשה  (האשה נענשה למרות שהאיסור נאמר לאדם כי היא היתה כלולה בתוכו וממילא בעונשו)
1.  האישה תסבול בלדתה. מידה כנגד מידה: האישה קטפה את פרי העץ בקלות, אבל את פרי הבטן היא תלד בקשיים.
2.  האישה תישלט בידי הגבר. מידה כנגד מידה: האישה שלטה במעשה הפיתוי, היא פיתתה את האדם, ומעתה הגבר ישלוט בה.
האשה נענשית בעניין הילדים ב3 שלבים-הריון,לידה,גידול
העונשים לאדם
1.  האדם יעבוד קשה כדי להתקיים. מידה כנגד מידה: האדם אכל את פרי העץ בקלות, ומעתה יצטרך לעבוד קשה כדי לאכל את פרי האדמה.
2.  חיי האדם יהיו מעתה קצובים – עונש המוות. מידה כנגד מידה: האדם רצה לאכל מן הפרי כדי לעלות לדרגת יכולתו השכלית ולדרגת נצחיותו של ה'. מעתה האדם לא יחיה לנצח.
 
הגירוש
האדם קורא לאישתו חווה ' כי הוא היתה אם כל חי'. זהו מדרש שם – הסבר לשם של חווה.
ה' עושה כותנות עור לאדם ולאישה ומלביש אותם. ואח'כ הוא מגרש אותם מגן עדן.
מעשה זה מוכיח כי למרות שאלוהים כועס על אדם וחווה הוא עדיין דואג להם,.
הפסוק מעורר קושי לשוני: מדוע מדבר האל בלשון רבים, הרי הוא יחיד?
הפתרון: אלוהים מדבר בלשון רבים כיוון שהוא מתכוון אליו ואל המלאכים ששוכנים עימו בשמיים. הוא התייעץ עם המלאכים לפני שקיבל את ההחלטה לגרש את האדם מגן העדן. מכאן שגם האדם צריך להתייעץ לפני קבלת החלטות.
בפס' כדנאמר: 'וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים (מלאכים) ואת להט החרב המהפכת' (חרב שבוערת באש בשני קצותיה). תפקידם של המלאכים ושל החרב הוא להפחיד את בני האדם, ולמנוע מהם ניסיונות להיכנס לגן עדן.
שאלות בגרות
1.עיין בבראשית ג,א-ט'ז
א.בשיחה בין הנחש לאשה הנחש משנה פרטים אחדים ממצוות ה' לאדם שנזכרה בפרק ב,טז-כ - צייןשני שינויים,  וכתוב מה רצה הנחש להשיג בעקבות שינויים אלו,  וכיצד הם עזרו לו להחטיא את האשה?
ב.עיין בפסוק יג ובפרק ב פסוק ט'ז
רמב'ן-'וטעם מה זאת עשית –לעבור על מצוותי כי האשה בכלל אזהרת האדם ...וכן היא בכלל העונש שלו' איזה קושי מתרץ הרמב'ן וכיצד הוא מיישב אותו ? איך פסוק ג יכול לסייע לו?
2.עיין בבראשית ג,א-ז
א.על פסוק ג כותב רש'י 'הוסיפה על הציווי ולפיכך באה לידי  גרעון'-מה הוסיפה חווה  ומה הגרעון שיצא מכך ע'פ רש'י
.מה הלקח שלומד מכך רש'י?
ב.'וידעו כי ערומים הם' מדרש 'אף הסומא יודע שהוא ערום אלה מהו וידעו כי ערומים הם? מצווה אחת היתה בידם ונתערטלו ממנה'
לפי המדרש מה משמעות המילים 'וידעו כי ערומים הם'
3.עיין בפרק ג,ט-טו
א.במה שונה פניית ה' לנחש מפנייתו  לאדם ולאשה?מהי הסיבה לשוני זה
ב.'ויקרא  ה' אלוקים אל האדם ויאמר לו אייכה'
אבן עזרא-טעם אייכה פתחון דברים וכן אי הבל אחיך
מדרש-וכי אין הקב'ה יודע היכן הוא אלא שפתח לו הדרך אולי ישוב
תרגום-ואן אינון פקודיה דפקדתיך(איה המצוות שציוויתיך)?
1.מה הקושי של הפרשנים?
2.למה מתייחסת שאלת הקב'ה לפי כל אחד מהפרושים?
4.עיין בבראשית ג,יז-יט
מהי המילה המנחה בקטע -כיצד אפשר להסביר באמצעותה שהאדם נענש מידה כנגד מידה?
 
פרק ד' - קין והבל
'והאדם ידע את חוה אשתו'
הפרשנים מתקשים פה מבחינה תחבירית כי בשאר התנ'ך הצורה שמופיעה היא  'וידע האדם...'
(למשל בהמשך הפרק בפסוק יז)
רש"י מסביר דבר זה בא ללמדנו שקין והבל נולדו לפני הגרוש מגן עדן
אבן עזרא מסביר הפוך בעקבות הגרוש האדם ידע את חוה אשתו
'ויבא קין מפרי האדמה ...והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו וישע ה' אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה'
התורה לא כותבת בפרוש מה היתה הבעיה במנחתו של קין
יש פרשנים שטוענים שהבעיה היתה באישיותו של קין ויש הטוענים שהבעיה היתה  ברמת הקרבן אותו הביא(שכן אצל הבל מודגש שהביא מבכורות צאנו מה שאין כן אצל קין)
קין כועס מאוד על כך שמנחתו לא התקבלה
ה' פונה לקין ושואל אותו מדוע נפלו פניו
'הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו'
בפסוק זה לא ברורה המילה שאת
הפרשן
הפרוש
המילה שאת
אונקלוס
אם תיטיב (מעשיך ) שאת-יסלח לך
יסלח
אבן עזרא
אם תיטיב (מעשיך) שאת-תוכל לשאת להרים את פניך
תרים פניך
רמב'ן
אם תיטיב –שאת-יהיה לך יתרון על אחיך כי אתה הבכור
יהיה לך יתרון
 
הצד השני הוא אם לא תיטיב –תישאר במלחמת יצרים תמידית
'ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין  אל הבל אחיו ויהרגהו'
הפרשנים מתקשים בהבנת פסוק זה  שכן  לא כתוב מה אמר קין להבל
הרמב'ן מסביר  שאמר לו-בוא נצא לשדה
רש'י מסביר שמצא סיבה לריב איתו  על מנת שיוכל להרוג אותו
הרמב'ן מסביר שקין התכוון  שאחרי שאחיו ימות כל העולם יבנה ממנו
ה' פונה לקין ושואל אותו 'אי הבל אחיך'  וכי ה' לא יודע אלא שכמו שה' פנה לאדם לאחר חטאו במילים איכה כדי לפתוח עימו בדברים כך גם כאן
קין מיתמם ואומר שאינו יודע וכי הוא אחראי על אחיו?
ואז שוב פונה אליו ה'  ואומר לו'מה עשית קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה'
הפרשנים מתקשים בשאלה למה כתוב 'דמי' בלשון רבים 
רש"י - 1.כאשר רוצחים אדם פוגעים גם בדורות הבאים אחריו
       2.עשה בו הרבה פצעים  ויצא לו דם מהרבה מקומות
ה' ממשיך ואומר לקין 'ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה....'
מה פרוש 'מן האדמה'?
רש"י מסביר שהכוונה היא האדמה מקוללת ואתה מקולל יותר ממנה
רמב'ן מסביר שהכוונה היא שקללתך תבוא מן האדמה כלומר שלא תתן לך את פריה ושנע ונד תהיה בארץ
קין מגיב על דברי ה' 'גדול עווני מנשוא'  ואחר כך 'הן גרשת אותי היום...והייתי נע ונד בארץ...והיה כל מוצאי יהרגני'
ונחלקו הפרשנים בהבנת דבריו:
רש'י - קין שואל האם עווני כל כך גדול מלסלוח עליו?
אבן עזרא - קין מתלונן העונש שלי קשה מלסבול אותו
רמב'ן - קין מודה אכן עווני גדול וקשה ואי אפשר לסלוח עליו. לפי רמב"ן קין חזר בתשובה והודה בחטאו. לפי אבן עזרא ורש"י קין לא חזר בתשובה והתמרמר על העונש הכבד.
ה' מתייחס לדברי קין החושש שכל מי שימצא אותו יהרוג אותו  ואומר לו 'לכן כל הורג קין שבעתיים יוקם'
רש'י - ה' אומר לקין שיענש לא עכשיו אלא בעוד שבעה דורות.
חזקוני הפסוק  מתייחס למי שיפגע בקין שעונשו יהיה חמור מאוד.
יוצא כך, מי שאומר שקין הודה בחטא - ה' מבטיח לו שמי שיפגע בו ייפגע פי שבע,  ולפי מי שאומר שקין מתווכח עם ה' (רש"י) - ה' מודיע לו שעונשו עוד יגיע בעתיד.
ה' נותן לקין אות לפי רש"י האות נועד להרתיע רוצחים פוטנציאלים
לפי רמב'ן  ניתן לו כלב נחיה כביזוי על היותו רוצח                                                                                     
התורה מספרת לנו על תולדות קין על מנת  להראות לנו שהוא נענש לאחר שבעה דורות (כמו שראינו בפירוש רש"י).
יש דמיון בין העונש שקיבל קין לעונש שקיבל אדם הראשון - שניהם גורשו מהאדמה ולשניהם נתקללה האדמה בעבורם.
דברי למך - בפס כג אומר למך: 'נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי'
הפרשנים מבינים שהרקע של הדברים הוא שנשותיו פרשו ממנו והוא פונה אליהם. לדבריו רבו הפרושים
רש'י:
1.למך הרג בטעות את קין ואת נכדו תובל ולכן נשיו פרשו ממנו  ואז הוא פונה אליהם ושואל אותם מדוע פרשתן ממני וכי עשיתי זאת בכוונה?
2.הן פרשו ממנו כי שמעו שהולך לבוא מבול ולהחריב את העולם והוא פנה אליהן ואמר להן שלא מגיע לו שום עונש כי לא עשה שום דבר רע
רמב'ן:
למך היה חכם ולימד את בנו הגדול לרעות צאן ואת בנו השני לנגן ואת השלישי להכין כלי מלחמה ולכן פרשו ממנו נשיו כי הביא את הרציחה לעולם והוא אמר להן שלא עושה החרב חוטא אלא המשתמש בה
שאלות בגרות
5.עיין בבראשית ד,ג-י
א.'הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ'
1)בעקבות מה ה' אומר לקין את הדברים?
2)הסבר בלשונך פסוק זה ע'פ אחד הפרשנים שלמדת
ב.'קול דמי אחיך...' רש'י 'דמו ודם זרעיותיו במה מאשים ה' את קין ע'פ פרוש זה?
6.עיין בבראשית ד,א-ח
א.'וישע ה' אל הבל ומנחתו ואל קין ומנחתו לא שעה'(ד-ה)-מדוע ה' שעה למנחת הבל ולא למנחת קין-הוכח מן הפסוקים
ב.עיין בפסוק ח-מהו הקושי בפסוק זה  כתוב כיצד אפשר ליישב את הקושי על פי אחד הפרשנים שלמדת
7.עיין בבראשית ד,ו-יב
שלוש פעמים ה' פונה אל קין וכולן פותחות בשאלה
א.מה משמעותה של כל אחת משאלות אלו?
ב.'הלא אם תיטיב שאת' הסבר את המילה שאת ע'פ 2 מההסברים  שלמדת
8.עיין בבראשית ד,ט-טו
א.העונשים שהוטלו על קין דומים לעונשים שהוטלו על אדם הראשון ציין את הדמיון בתוכן ובסגנון
ב.'גדול עווני מנשוא'  ניתן לקרא פסוק זה בתמיהה ואפשר בניחותא –מה משמעות דברי קין לפי כל אחת מהדרכים?עיין בפסוק י'ד ופרש את דברי קין לפי 2 הפרושים שנתת פה
ג.'לכן כל הורג קין שבעתיים יוקם'-הסבר דברי ה' אלו לקין וכתוב כיצד  הם עונים לדבריו ע'פ 2 הפרושים
9.עיין בבראשית ד,א-טו
א.מהי התכלית של שאלת ה' בפסוק ו? האם תכלית זו הושגה?בסס דבריך על הכתוב
ב.עיין בפסוק י'א
רש'י-מן האדמה יותר ממה שנתקללה האדמה היא בעבורה
רד'ק-ועתה ארור אתה מן האדמה כלומר מן האדמה תבוא לך הקללה שלא תוסיף תת כוחה לך
כיצד מפרש רשי את המילים 'מן האדמה' וכיצד מפרש אותם רד'ק
10.עיין בבראשית ד ,יא-טו
' גדול עווני מנשוא'
רמב'ן-והנכון בפשט שהוא ווידוי אמר:אמת כי גדול עווני מלסלוח  וצדיק אתה ה' וישר משפטיך אע'פ שהענשת אותי הרבה...'
אבן עזרא-ולפי דעתי...והעונש הרע הבא בעבור העוון נקרא חטאת...והטעם כי זה העונש גדול לא אוכל לסבלו'
א.כיצד מבאר כל אחד מהפרשנים את המילים 'גדול עווני' ו'מנשוא'
ב.מהו ההבדל בינהם בהסבר תגובתו של קין?
 
פרק ט' - לאחר המבול
לאדם הראשון נאסר לאכול בשר ואילו לנח ובניו הותרו כל סוגי הבשר- וניתן ללמוד מכך על ירידה במדרגת האדם.
למרות ההיתר הגורף אומרת התורה 'אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו' כלומר מותר לכם לאכול בשר רק מבהמות וחיות מתות ולא לאכול 'אבר מן החי 'כלומר חלק מבהמה/חיה בעודנה חיה.
ממשיכה התורה בהגבלה נוספת 'ואך את  דמכם לנפשותיכם אדרוש' כלומר למרות שהתרתי לכם לקחת נשמה מחיה אין לכם היתר לפגוע בעצמכם (להתאבד).
'מיד כל חיה אדרשנו'
מה משמעות איסור זה?
רש'י - יש אזהרה לחיות לא לפגוע בבני אדם  (ורד'ק מוסיף שהחיות אף יענשו על פגיעתם  בבני אדם)
חזקוני - האיסור הוא על האדם שלא ירצח באמצעות חיות
'ומיד האדם מיד איש אחיו אדרוש את נפש האדם'     
רש'י - מיד האדם-הרוצח במזיד בלי עדים
       מיד איש אחיו-הרוצח בשוגג שלא מוכן לגלות לעיר מקלט.
'שופך דם האדם באדם דמו ישפך'-רוצח שיש עדים למעשיו יהרג על ידכם.
'ואתם פרו ורבו...'
יש כאן חזרה על הנאמר בפסוק א 'ואתם פרו ורבו' ולכן מסביר רש'י - בפסוק א ה' ברך אותם שיפרו וירבו , ובפסוק ז הוא מצווה אותם לפרות ולרבות.
מוסיף רש'י את דברי חז'ל שהחזרה בפסוק ז' סמוך לאיסורי רצח באה ללמד אותנו שמי שלא עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים.
 
'ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם'
הקשר לתחילת הפרק:
רש'י -.היות ונח חשש מחורבן נוסף של העולם ולא רצה להתרבות כרת איתו ה' את הברית שהעולם לא יחרב שוב.
ספורנו - ה' אומר לנח - אם לא תשפכו דם נקי אז אני לא אשחית את הארץ.
 
'את קשתי נתתי בענן'
נחלקו הפרשנים  האם נבראה הקשת בששת ימי בראשית ועכשיו נבחרה לשמש כאות (כי בששת ימי בראשית נסתימה כל הבריאה) או שהיא נבראה במיוחד לצורך זה.
'ויחל נח איש האדמה ויטע כרם'
מדוע לא כתוב 'ויטע נח כרם'?-מסביר רש'י שיש כאן ביקורת על נח שעסק בחולין ולא בנטיעת הדורות הבאים.
הפסוקים בהמשך רב בהם הנסתר על הגלוי על פי הפשט נח משתכר ומתגלה בתוך האוהל חם רואה קורא לשני אחיו שבאים ומכסים את אביהם אלא שאם זה מה שקרה מדוע מתקלל כנען בנו של חם?ומדוע כתוב 'וידע נח את אשר עשה לו..'
רש'י מביא את דברי חז'ל שחם לא רק ראה את אביו ערום אלא או בעל אותו או סרס אותו וזאת על מנת שלא יוליד עוד ילדים שיתחלקו איתו בירושת העולם
נח מתעורר ומגלה מה עשה לו בנו חם ואומר 'ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו'
נחלקו הפרשנים  בכוונת הקללה:
רש'י - בגללך לא יוולד לי בן רביעי שישמש אותי ולכן הבן שלך (כנען בנו של חם) ישמש כעבד לכל אחיך (מידה כנגד מידה).
רד"ק - כנען מקולל ולכן נזהרו האבות מלהתחתן איתו ועם צאצאיו.
לעומתו יפת זכה בברכה כלכלית ושם בברכת הארץ ובברכת הרוחניות
שאלות בגרות
11.עיין בבראשית ט' א'-י'ז
'ואני הנני מקים את בריתי אתכם...' (פסוק י'). א. מהי הברית שמקים ה' שעליה הכתוב מדבר?
ב. עיין בדברי רש'י ובדברי ספורנו שלפניך:
רש'י (לפסוק ט'): 'ואני הנני. מסכים אני עמך. שהיה נח דואג לעסוק בפריה ורביה עד שהבטיחו הקב'ה שלא לשחת העולם עוד'.
ספורנו (לפסוק ז'): 'ואתם פרו ורבו. ואל תשפכו דם האדם'.
(לפסוק ט'): 'ואני הנני מקים את בריתי. על זה התנאי שלא תשפכו דם נקי אני מקים את בריתי שלא לשחת עוד הארץ.
הסבר את הקשר בין הקמת הברית לבין האמור בפסוקים א'-ז', לפי דברי רש'י ולפי דברי ספורנו.
12.עיין בבראשית ט', א'-ז'.
א. עיין בפסוקים א'-ג'.
מה נאמר על היחסים בין האדם לבעלי החיים בקטע זה, ובמה שונים יחסים אלה ממה שנאמר לאדם בפרק א', פסוקים כ'ח - ל'?
ב. עיין בפסוקים ה' - ו'.
במה שונה העונש לרוצח בפסוק ה' מהעונש לרוצח בפסוק ו'? בסס את דבריך על לשון הכתוב.
13.עיין בבראשית ט', א' - ז'.
א. 'אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו' (פסוק ד')
'ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש' (פסוק ה')
איזה איסור נלמד מכל אחד מפסוקים אלה?
ב. עיין בפסוק ז' ובפרושו של רש'י.
רש'י: ' 'ואתם פרו ורבו' - לפי פשוטו הראשונה לברכה, וכאן לציווי. ולפי מדרשו
להקיש מי שאינו עוסק בפרייה ורבייה לשופך דמים'.
מה הבסיס בכתוב למדרש שמביא רש'י בפרושו?
 
פרק י'א – סיפור מגדל בבל (דור הפלגה)
בתחילת הפרק (פסוקים א-ט) מופיע סיפור דור הפלגה  יש  מספר דרכים להסביר את מהלך הפסוקים
'ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים'
מה היתה הבעיה בהתנהגותם של בוני המגדל ? רש'י מציג שלוש אפשרויות:
1.הם טענו נגד ה' שהוא מתנשא עליהם ויושב בשמים והציעו לצאת למלחמה נגד ה'.
2.הם הכירו באלוהותו אבל רצו למרוד בו.
3.הם חשבו שהעולם שוב יחרב ולכן רצו לבנות פיגומים שיחזיקו את השמים ויבטיחו שלעולם לא יחריב ה' את העולם.
בכל מקרה על פי שיטתו של רש"י הם חטאו.
'וירד ה' לראות'
וכי ה' צריך לרדת כדי לראות? אלא נכתב כדי ללמד את הדיינים שלא יפסקו במשפט לפני שירדו לעומק הדין;
'הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו'
ניתן לראות הקבלה בין החטא לעונש
החטא(פס' א-ד)
העונש (פס' ה-ט)
ויהי כל הארץ שפה אחת
בלל שם שפתם
וישבו שם
כי שם בלל שפתם
הבה נבנה לנו עיר
הבה נרדה ונבלה שם שפתם
פן נפוץ
ויפץ ה' אותם
על פני כל הארץ
הפיצם  ה' על פני כל הארץ
ויאמרו איש אל רעהו
לא ישמעו איש שפת רעהו
 
'ומשם הפיצם ה' על פני כל הארץ'
רש'י - המילה כל מדגישה שלבני דור הפלגה אין חלק לעולם הבא
אם נערוך השוואה בין דור המבול לדור הפלגה  נחשוב שדור הפלגה, שמרדו בה', מעשיהם חמורים יותר מדור המבול שגנבו וגזלו ובכל זאת דור המבול הושמד ודור הפלגה רק נפוצו בכל הארץ?
התשובה לכך, דור המבול היה מפולג ורבו כולם אחד עם השני ואילו דור הפלגה היו מאוחדים ללמדך שגדול השלום ושנואה המחלוקת
לעומת רש'י יש מפרשים ובראשם האבן עזרא שסוברים שכוונת הבונים היתה טובה הם רצו להתאחד ולגור כולם ביחד ורצו לבנות מגדל  גבוה, על מנת שמי שיאבד ימצא בקלות את העיר,  אלא שה ' לא רצה שכל בני האדם יגורו באותו מקום, כפי שציווה ה' את בני האדם בפרק א' ("ומלאו את הארץוכבשוה"). כתוצאה מכך הם הפקירו את הארץ לחיות ולכן ה' פיזר אותם בכל הארץ.
בסוף הפרק בפסוקים כ'ו-ל'ב מסופר על תרח ובניו ועל מסעם לארץ ישראל ולכאורה תמוה הדבר שכן רק בפרק י'ב (תחילת פרשת לך לך) מסופר שאברהם מצטווה ללכת לארץ ישראל.
האבן עזרא מתרץ שאין מוקדם ומאוחר בתורה כלומר שהציווי של ה' לאברהם בפרק י'ב קדם למעשה שבפרק י'א, ואם כן מדוע פה מיחס הכתוב את הרצון ללכת לארץ ישראל לתרח ולא לציווי ה' לאברהם? מתרץ הרד'ק שזה משום כבודו של תרח.
שאלות בגרות
14.עיין בבראשית, י'א, א'-ט'.
א. הסבר מדוע הפר ה' את מחשבות בני האדם.
ב. עיין בפסוק ה'.
רש'י: ' 'וירד ה' לראות' - לא הוצרך לכך, אלא בא ללמד לדיינים שלא ירשעו הנדון עד שיראו ויבינו'.
מהו הקושי שרש'י בא ליישב בדבריו אלה?. הסבר את הלקח הנלמד מפסוק זה, לפי רש'י.                                                                                                             
פרק ט'ו – ברית בין הבתרים
'אחר הדברים האלה היה דבר ה אל אברהם במחזה לאמר...'
ונשאלת השאלה: 
לאחר אלו דברים? ומיישב רש'י: לאחר שנעשה לו נס מלחמת חמשת המלכים (המתוארת בפרק הקודם – פרק י"ד)..
אברהם נמצא במצב של חששות רבים והוא זקוק לעידוד מה' 'אל תירא אברהם' ,
חששותיו הם:
בתחום המדיני: חשש שמא המלכים יבואו להילחם בו לאחר הניצחון.
בתחום מצפוני: חשש שמא ייענש על הריגת אנשים רבים במלחמה .
בתחום הדתי:  שמא אבדו כל זכויותיו במלחמה והוא לא ראוי לשכר לעתיד לבוא.

'ויאמר אברהם מה תיתן לי ואנוכי הולך ערירי ...'
והקושי: 
הייתכן כי אברהם לא מאמין בנבואה שנתנה לו מאת ה' בעבר? והתירוץ: אברהם חושש שמא חטא בשוגג ולכן הוא לא מספיק זכאי לקבל מה' מתנות ולכן לא יהיה לו זרע. אברהם חושש על עצמו ולא חושש שה' לא מקיים הבטחות. כמו שכותב הרמב'ן: 'כי הצדיקים לא יאמינו בעצמם, בחטאם בשגגה'.
'ויאמר אברהם הן לי לא נתת זרע והנה בן ביתי יורש אותי'
בד'כ קיים מבנה קבוע של פסוקים שבהם מופיע ההנחה והמסקנה . בפסוקנו חסרה המסקנה, שאותה מוסיף רש'י: 'ומה תועלת בכל אשר תיתן לי'. לפי רש'י צריכה לבוא המסקנה בין המילים 'זרע' ל'והנה'. כלומר הן לי לא נתת זרע ומה תועלת במה שתתן לי והנה בן ביתי יורש אותי

'והאמין בה' ויחשבה לו צדקה'
הפסוק מורכב משני משפטים: (1|) והאמין בה' (2) ויחשבה לו צדקה. נשאלת השאלה 
מי הנושא של המשפט השני - אברהם או ה'? כלומר  האם כוונת הפסוק שאברהם האמין בה' ואברהם חשב לו (לה') לצדקה את ההבטחות שלו, או שאברהם האמיו בה' ואילו ה' חשב לו אמונה זו לצדקה. רש'י חושב כמו ההסבר, ופירש את המילה צדקה – זכות. ואילו הרמב'ן שואל מה הזכות הגדולה בכך שאברהם האמין בה', הרי זה ברור הוא כבר כמעט שחט את בנו לשם ה'? ולכן מסביר הרמב'ןשאברהם הבין שה' מבטיח לו בגלל צדקו (של ה') ולא בגלל מעשיו (של אברהם) ולכן ודאי שהדברים יתקיימו.
מה הפסוק בא להבליט? רש'י- את האמונה של אברהם. רמב'ן - את הענווה של אברהם.
'ויאמר ה אלוקים במה אדע כי אירשנה'
בפסוק מתעוררת בעיה:
הייתכן שאברהם מפקפק בדבר ה' ומבקש סימן לכך שירש את הארץ?
רש'י: שאלת אברהם היא באיזו זכות הוא יירש את הארץ? וה' משיב - בזכות הקרבנות
רמב'ן וספורנו: אברהם יודע שהוא יירש את הארץ אבל הוא שואל מה יהיה על בניו אם יחטאו, האם גם הם ירשו את הארץ? לכן ה' כורת עימו את ברית בין הבתרים בה ה' קובע שארץ ישראל תהיה שייכת לו ולזרעו לעד והדבר לא תלוי בהתנהגותם של צאצאי אברהם.

 'ואמ
ר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת'
לקיחת בעלי החיים:
 מה משמעות מעשה זה?
רש'י - 1.נמשל לשחיטת הקרבנות בבית המקדש. 2. סמל לכריתת ברית בימים ההם. 3. משל להשמדת משעבדי ישראל.
רמב'ן - שלושה קרבנות: עולה,חטאת ושלמים.
רד'ק – משל למלכויות שישבעדו את עם ישראל במהלך הדורות : עגלה- גלות ראשונה- מצרים. עז - גלות שניה - יוון ורומי, אייל -  גלות פרס ומדאי. תור וגוזל -ישראל נדרסו ע'י האומות.
ביתור הבהמות: 
מה משמעות מעשה זה?
רש'י
1.דרך כריתת ברית אצל עובדי עבודה זרה. 2.משל לאומות המשעבדות את ישראל שיכלו. מהעולם
רמב'ן- כמו קרבן.
רד'ק- אומות העולם ילחמו זו בזו.
ומדוע לא בת
ר את העופות?
רש'י-
 היונה מסמלת את ישראל אותם ה' לא יכלה.
רמב'ן
- אברהם מקריב עולה ועולה לא מבתרים.
רד'ק - בנ'י יהיו מפוזרים בין האומות ועדיין יהיו מאוחדים באמונתם.

'וירד העיט על הפגרים': -
מה המשמעות?
רש'י-דוד יבוא לכלות את אומות העולם.
רד'ק: הגויים לחצים את בנ'י.
רמב'ן: הגויים לא יתנו לבנ'י להקריב קרבנות

'וישב אותם אברהם':
 מה המשמעות?
רש'י -
 ה' לא ייתן לדוד לכלות את הגויים עד שיבוא המשיח. .
רמב'ן - בנ'י יבריחו את העמים.
רד'ק - ה יציל את בנ'י.
'והנה אימה חשכה': 
מה המשמעות?
רמב'ן: החשכה היא רמז לאומות שישעבדו את בנ'י.

'ויאמר ה' אל אברהם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה'
 
יש בעיה באמירה זו מאחר והשעבוד במצרים היה פחות מארבע מאות שנהרמב'ן – המקרא מסורס, דהיינו, יש לקרוא את המשפט בסדר אחר של המילים - 'כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ארבע מאות שנה ועבדום ועינו אותם ' את המילים 'ועבדום וענו אותם' יש להעביר לסוף הפסוק. רש'ימתרץ בדומה לרמב"ן וטוען שארבע מאות שנה יש לספור מלידת יצחק.

'וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי'
ונשאלת השאלה והרי הגויים פוגעים בישראל בצו ה' ומדוע הם יענשו על כך?
רמב'ם- אמנם נגזרה גזרה כללית על הגוים לשעבד את ישראל, אבל לכל אחד מהם היתה אפשרות לבחור באופן חופשי לא לשעבד על ישראל
רמב'ן – הבעיה של הגויים שהם הגזימו ושיעבדו את ישראל בהתלהבות יתרה
 
'ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עוון האמורי עד הנה'
הבעיה: אם נספור מאברהם ארבעה דורות נגיע לבני יעקב שירדו למצרים ולא ליוצאי מצרים?
רשי מסביר  שהכוונה שישהו בגלות ארבעה דורות וכלב שהוא דור רביעי לשבטים הוא יהיה מהחוזרים לארץ. האמורי נזכר בכתוב מאחר ורק אז יגיע זמנם של האמורי להיענש על חטאיהם.
רמב'ן - הכוונה לדור רביעי לאמורי אם יחזרו בתשובה לא יגורשו אלא יחיו תחת שלטון ישראל
 
'לזרעך נתתי את הארץ הזאת'-
 מדוע נאמר בעבר 'נתתי', הרי ה' עוד לא נתן לזרע אברהם את הארץתירוץ: היו מספר הבטחות קודמות, והכוונה, כבר הבטחתי לאברהם את הארץ בעבר. ואם נשאל מדוע ה' מבטיח לאברהם את הארץ כל כך הרבה פעמים?
הרמב'ן מסביר שלכל הבטחה היה צורך מיוחד
הבטחה ראשונה(יב,ז) - עדיין ה' לא הגדיר את גבולות הארץ
הבטחה שניה (יג,יד) – ה' הוסיף לו את המרחבים מסביב וכן הוסיף את הבטחת הזרע
הבטחה שלישית (בפרקנו) – ה' הגדיר לו את גבולות הארץ ואת העמים שיאלץ להילחם בהם
הבטחה רביעית(יז,ח) - הבטיח לו את הארץ לאחוזת עולם כלומר גם אם יגלו ישובו אליה
 
שאלות בגרות
15..עיין בבראשית, פרק ט'ו.
א. בפרק זה אומר ה' לאברהם:
'הבט נא השמימה...' (פסוק ה').
'קחה לי עגלה משלשת...' (פסוק ט').
מה הן הבקשות (השאלות) של אברהם שבעקבותיהן ניתן כל אחד מהצווים האלה? הסבר במה כל אחד מהצווים האלה עונה על הבקשות של אברהם.
ב. 'וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי' (פסוק י'ד). הסבר מדוע ה' 'דן' את הגוי הזה - הרי השעבוד היה גזרה אלוקית
עיין בבראשית, ט'ו, ו'-ט'ו.
16.א. עיין בפסוקים ו'-ח'.   מהי הבעיה המתעוררת בפסוק ח', וכיצד אפשר ליישבה, לפי אחת הדרכים שלמדת?
ב. על פסוק י'ג רמבן כותב: 'כי גר יהיה זרעך - זהו מקרא מסורס'.
    1. לדעת רמב'ן, כיצד צריך לקרוא את הפסוק?
2. ממתי מתחיל חישוב השנים הנזכר בפסוק?
17.עיין בבראשית, ט'ו, י'ב- כ'א.
א. עיין בפסוקים י'ב- ט'ז, י'ז- כ'א.
(1) מה נוסף במראה המתואר בפסוק י'ז על המראה המתואר בפסוק י'ב, ומה היא התכלית של תוספת זאת?
(2) במה תוכן הדברים הנאמרים לאברהם בפסוקים י'ז- כ'א שונה מתוכן הדברים הנאמרים לו בפסוקים י'ב- ט'ז?
ב. 'וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי' (פסוק י'ד). הסבר מדוע ה' דן את הגוי הזה- הרי השעבוד היה גזרה אלוקית.
פרק י'ז – ברית מילה
'אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים'
אל שדי- רשי: אני הוא שיש באלוהותי די  וכן התהלך לפני
אבן עזרא-אל שדי-אל תקיף  ולכן תשמע לי ותעשה ברית מילה
התהלך לפני-איך הולכים לפני ה'-?עובדים אותו
והיה תמים-רשי מביא שלושה פרושים
1.היה שלם בכל הניסיונות שאני מנסה אותך
2.התהלך לפני-תעשה ברית ובזה תהיה תמים-שלם
3.כרגע 5 אברים שלך חסרים-עניים אזניים ואבר המין  ולכן אוסיף לך את האות ה ואז מניין אותיותך יהיה 248  כמניין אבריך
'ויפול אברהם על פניו'
רשי-ממורא השכינה-נפילה לא רצונית
רמב'ן-לכוון דעתו לנבואה-רצונית
רד'ק-נפל להודות ולהשתחוות לאל-רצונית
מהי  משמעותה של ברית המילה?
רש'י-עורלה היא מום ויש חובה  לתקן את הגוף כשם שיש  לתקן את הנפש
אבן עזרא-זו מצווה שמעית כלומר בלי נימוק הגיוני
רמב'ן-זהו סימן אזהרה קבוע דווקא באבר המין העלול לגרום לאדם לחטוא
ספורנו-זהו סימן של שיעבוד לה' להזכירנו שעלינו לציית לו תמיד
'ויפול אברהם על פניו ויצחק'
בפרק יח מסופר על צחוקה של שרה ועל כעסו של ה' על צחוק זה  ואילו פה אין שום תגובה מאת ה' ומדוע?
כי אברהם צחק צחוק של שמחה ושרה צחקה צחוק של  ליגלוג
'לו ישמעאל יחיה לפניך'
רשי-הלואי וישמעאל יחה לפניך
רמב'ן-אברהם פוחד שאם יוולד לו בן אחר שיירש אותו ישמעאל ימות ולכן הוא מתפלל עליו
שאלות בגרות
18.עיין בבראשית, י'ז, א'-כ'ב.
א. עיין בפסוקים ט'ו-כ'ב. בפסוקים אלה ה' חוזר על עניין מסוים שלוש פעמים.
מהו אותו עניין, ומדוע ה' אומ
ר אותו בכל אחת מהפעמים?
ב. 'והקמתי את בריתי אתו לברית עולם' (פסוק י'ט).
1. על איזו ברית הכתוב מדבר?
2. עיין בפסוקים א-י'ד.
ציין עניין נוסף שעליו ה' כורת ברית עם אברהם. בסס את דבריך על לשון הכתוב.
 
19.עייו בבראשית י'ז, א'-י'
א. 'אני הנה בריתי אתך' (פסוק ד');
'ואתה את בריתי תשמר' (פסוק ט').
רש'י: ' 'ואתה' - וי'ו זו מוסיף על עניין ראשון: 'אני הנה בריתי אתך' (פסוק ד), ואתה
הווי זהיר לשמרו'. מה כלול ב'אני הנה בריתי אתך', ומה כלול ב'ואתה את בריתי תשמור'?השב לאחר עיון בקטע כולו.
ב. 'התהלך לפני והיה תמים' (פסוק א').
רש'י: 'התהלך לפני...הידבק בעבודתי. והיה תמים, אף זה ציווי אחר ציווי, היה שלם
בכל ניסיונותיי.ולפי מדרשו התהלך לפני במצוות מילה, ובדבר הזה תהיה תמים, שכל זמן שהערלה בך
אתה בעל מום לפני'. כתוב מהו הגורם ומהי התוצאה 'לפי מדרשו'.
פרק י'ח – המלאכים באוהל אברהם
בתחילת הפרק  מסופר 'וירא אליו ה' באלוני ממרא..' ובפסוק ב 'וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים ...'
ונחלקו הפרשנים בהבנת הקשר בין ביקור ה' לבין ביקור המלאכים
רשב'ם - שלושת המלאכים הם התגלות ה' המופיעה בפסוק א כלומר וירא אליו ה'- כיצד?באמצעות 3 המלאכים
רש'י - אין קשר בין הדברים, ה' בא לבקר את אברהם בגלל מחלתו (הוא התאושש מברית המילה של פרק י'ז),  ואז באים המלאכים ואברהם כביכול נוטש את ה' והולך לקבל את אורחיו ללמדנו שגדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה
רמב'ן – כמו רש'י, אין בכלל קשר בין הסיפורים. ה' התגלה לאברהם בכדי לכבדו לאחר ברת המילה ומאוחר יותר באו המלאכים.
'ויאמר אדוני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדיך'
המילה אדוני יכולה להתפרש בלשון חולין –האדונים שלי  וגם בלשון קודש-שם ה'
רש'י מביא את 2 האפשרויות
1. אברהם פונה למלאכים  ומבקש שיתארחו אצלו ואז קשה למה הוא עובר בהמשך הפסוק ללשון יחיד (אל נא תעבור) ועל זה מסביר רש'י שבתחילה פנה לכולם ואז המשיך לדבר עם הגדול שבהם
2.אברהם פונה לה' ומבקש ממנו להמתין עד שיקבל(אברהם) את אורחיו  ואז הוא פונה לאורחים-יוקח נא מעט מים...
'מהרי שלוש סאים קמח סולת'
לשם מה כמות כל כך גדולה?
רשי-הסלת לעוגות והקמח לצרכי העבודה של הטבחים
רמב'ן-1.אברהם הזמין עוד הרבה אורחים לכבוד המלאכים
         2.ניפה שוב ושוב כדי להגיע למעולה ביותר
'ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והינה בן לשרה אשתך'
מה זה 'כעת חיה'? רשי-השנה תהיה לכם שנת חיים   רד'ק-שרה תהיה חיה(יולדת)
'ותצחק שרה בקרבה לאמור'
בקרבה - רש'י - הסתכלה בקרביה ואומרת וכי ייתכן שקרביים אלו יטענו בולד? רדק-במחשבתה
'ויאמר ה' אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמור האף אמנם אלד ואני זקנתי'
והרי שרה אמרה לא שהיא זקנה אלא 'אדוני זקן' ולמה שינה המלאך את דבריה?
רש'י מסביר שהמלאך שינה כדי לא לפגוע ביחסים בין אברהם ושרה
רמב'ן  מסביר שהיא כן אמרה שהיא זקנה(אחרי בלותי) וגם הוסיפה שאברהם זקן והמלאך פשוט ציטט חלק מדבריה
'ותכחש שרה לאמור לא  צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת'
וכי שרה שקרנית ועוד לשקר למלאכים? לכן מסביר רמב'ן שחשבה שמדובר באנשים רגילים ולכן לא האמינה להם ולכן הכחישה
החלק השני של הפרק (פסוקים טז-לג) עוסק בנסיונו של אברהם להציל את 5 הערים
המלאכים שבאו לבשר לאברהם על הריון שרה באו גם להרוס את סדום ועמורה בגלל חטאי תושביהם
ה' אומר הרי אברהם הולך להיות גוי גדול ועצום ואיך אני מסתיר ממנו שאני הולך להרוס את סדום
'ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא  אדעה'
ראשית לומדים מכאן לקח שמי שדן דיני נפשות חייב לראות ולרדת לעומק הדברים
ומה מבקש ה' לראות?-האם בני סדום עומדים במרדם ולא חוזרים בתשובה ואז צריך להשמידם
ואברהם מתחיל בתפילתו שעיקרה היא 'האף תספה צדיק עם רשע' ואברהם מנסה בעיקביות למצוא 10 צדיקים בעיר ואם לא אז 9 והצטרפות של ה'  ואם לא אז להציל 4 ערים וכו...
שאלות בגרות
20.א .מה הן שתי הבקשות של אברהם מה' בעניין סדום?
לאיזו משתי הבקשות מכוונים דברי אברהם 'השפט כל הארץ לא יעשה משפט' (פסוק כ'ה)?
נמק את תשובתך.
ב. עיין בפסוקים י'ז-כ'א.
'וה' אמר...' (פסוק י'ז)
'ויאמר ה'...' (פסוק כ')
למי מופנית כל 'אמירה', ומה באה כל 'אמירה' לנמק?
21.בראשית, פרק י'ז.
א. 'ויפל אברהם על פניו ויצחק' (בראשית, י'ז, י'ז).
תרגום אונקלוס: 'ויצחק' - וחדי ]לשון שמחה['.
'ותצחק שרה בקרבה לאמר' (בראשית, י'ח, י'ב)
תרגום אונקלוס: ''ותצחק - וחייכת ]לשון שמחה['.
איזו בעיה מיישב אונקלוס בתרגומיו? השב לאחר עיון בפרק י'ז, פסוקים ט'ז-י'ט ובפרקי'ח, י'-ט'ו.
ב. עיין בבראשית י'ז, י'ח-כ'א.
את בקשת אברהם 'לו ישמעאל יחיה לפניך' רש'י מפרש: ''יחיה לפניך' - יחיה ביראתך',
ורמב'ן מפרש: '.. יחיה ויתקיים זרעו כל ימי עולם'.
מדוע אין רש'י מפרש את בקשת אברהם כפשוטה, וכיצד ניתן להביא סיוע לפירוש של רמב'ן
מתשובת ה' לבקשתו של אברהם?
22.עיין בבראשית, י'ז, ט'ו-י'ט .
 במקומות אחדים בספר בראשית נותן ה' הבטחות לאברהם בקשר לזרעו. מהי התוספת
בהבטחה בקטע זה על מה שהובטח לאברהם בברית בין הבתרים (בענין הזרע), ומהי
 א.        התוספת בהבטחה הנזכרת בפרק י'ח, ט'-ט'ז?
 מהי הבעיה המתעוררת מהשוואת המסופר בפרקנו (י'ז, ט'ו-י'ט) למסופר בבראשית ,
 ב.        י'ח, ט'-ט'ז? כיצד ניתן ליישב בעיה זו?
 
פרק כ'ז - ברכות יצחק ליעקב ולעשו
בפרק זה מסופר על יעקב שמתחזה בציווי רבקה אמו לעשיו אחיו ומקבל במקומו את הברכות.
הפרק מעלה שאלות נוקבות: מדוע רבקה לא מדברת ישירות עם יצחק בעלה? מדוע היא מצוה על יעקב לשקר לאביו? וכיצד יעקב אבינו משקר ואומר לאביו אנוכי עשיו בכורך
'ויהי כי זקן יצחק ותכהנה עיניו מראות'
מה זה רלוונטי לסיפור? וכיצד זה קרה?
רש'י
1.בפרק הקודם מסופר על נשותיו של עשיו שהקריבו לע'ז ובעשן קורבנותיהן התעוור יצחק
2.בעקדה ששכב יצחק על המזבח בכו המלאכים ודמעותיהם פגעו בעיני יצחק
3.ההשגחה כיוונה לכך שיצחק יתעוור על מנת שבסופו של דבר יעקב יקבל את הברכות
רשב'ם - התעוור מזקנה
 
'הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי'
והרי אף אחד לא יודע יום מותו ומה בא יצחק להגיד בכך?
רש'י - כאשר אדם מגיע סמוך לגיל בו מתו אבותיו הוא צריך לדאוג
רד'ק - בגלל עוורונו הרגיש שהוא הולך למות
 
'ועשה - לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואוכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות'
ומדוע יצחק מחבר בין הברכה למטעמים שיאכל? וכי לא יכול לברך בלי זה?
יש המסבירים שרצה יצחק לזכות את עשיו במצוות כיבוד הורים עליה תחול הברכה ויש המסבירים שכדי לקבל נבואה צריך להיות במצב רוח טוב ואוכל טוב עוזר להרגשה כזו
ומה רצה יצחק לברך את עשיו ומדוע דווקא אותו?
רמב'ן-עשיו היה הבכור ולכן סבר יצחק שעליו לברך אותו בברכת אברהם
-יצחק ידע שברכת אברהם תעבור אוטומטית ליעקב ללא תיווך כמו שהיא עברה אליו מאביו ורק רצה לתת לבנו השני ברכה אחרת
בחז'ל מופיעה דעה שעשיו ניצל את עיוורונו של אביו ורימה אותו וגרם לו לחשוב שהוא צדיק
 
'ורבקה שומעת בדבר יצחק..'
ואיך רבקה עוברת על דברי יצחק ועוד ברמייה?ומדוע לא דיברה אותו ושכנעה אותו?
המפרשים מסבירים שלרבקה הרי נאמר כבר בהריון 'ורב יעבוד צעיר' כלומר שהבן הקטן –יעקב הוא המבורך ולא הבינה איך יצחק נוהג אחרת(לא ידעה שרק היא קיבלה נבואה זו) ויראה להעמיד אותו על טעותו אבל היות והיה ברור לה שכך צריך להיות נהגה במרמה (כמו כן לא העלתה בדעתה שיעקב מבורך ממילא)
 
'אולי ימושני אבי'
יעקב חשש שאביו ימשש אותו ויגלה שאינו שעיר כמו אחיו והתרמית תתגלה  ולכן רבקה מציעה לו את בגדי החמודות+צמר על מנת לשים עליו
ומדוע לא חשש שיצחק יזהה שקולו שונה מקול עשיו?
רמב'ן-או שקולם היה דומה או שידע להפיק קול דומה לקול אחיו
 
'ויאמר יעקב אל אביו אנוכי עשיו בכורך'
ואיך יעקב מרשה  לעצמו לשקר לאביו ולהציג עצמו בתור עשיו?
רש'י-לא שיקר אלא אמר:אנוכי(יעקב)(ו)עשיו הוא בכורך
אבן עזרא-מותר לשנות לצורך שעה
רד'ק-זה היה מדין מצוות כיבוד הורים לאמו
 
'ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמושך בני האתה זה בני עשיו אם לא'
 יצחק חושד בכל זאת או בגלל הקול השונה או בגלל עדינותו של יעקב או בגלל ששם שמים שגור על פיו יצחק מברך את יעקב בתנובת הארץ המשובחת ובשלטון על אחיו ועל העמים באזור ואז...
 
'ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשיו אחיו בא מצידו' ויאמר לאביו יקום אבי....בעבור תברכני נפשך'
ויצחק קולט מה קרה
'ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד..גם ברוך יהיה'
על מה חרד יצחק?ומה פשר הסיומת האם מסכים בדיעבד עם מה שקרה?
רש'י - יצחק חרד שהבין שרצה לברך את עשיו הרשע (שכן ברוח הקודש ראה את הגהנום הצפוי לו) ואז הוסיף עכשיו טוב לי שנתתי את הברכות ליעקב
רמב'ן סובר הפו ך- יצחק באמת נחרד מכך שרימו אותו ולכן מוסיף בשאלה כלפי יעקב 'גם ברוך יהיה'?
עשיו לא מוותר ופורץ בבכי ומבקש מאביו 'ברכני גם אני אבי' ויצחק מברך אותו שכאשר ישראל יחטאו יוסר עולם מעל צוארו
עשיו בכעסו אומר שלאחר שאביו ימות הוא יתנקם ביעקב ורבקה שומעת זאת  ורוקמת רעיון להבריח את יעקב לחרן  וכדי לשכנע את יצחק היא אומרת
 
'קצתי בחיי מפני בנות חת אם לוקח יעקב אשה מבנות חת'
יצחק משתכנע שולח את יעקב ואף מברך אותו בברכת אברהם-לזרע ולארץ
שאלות בגרות
23.עיין בבראשית, כ'ז, א'-י', ובפירוש רמב'ן שלפניך (לפסוק ד' ולפסוק ז')
(ד) בעבור תברכך נפשי - 
היה בדעתו לברך אותו שיזכה הוא בברכת אברהם לנחול את הארץ, ולהיות הוא בעל הברית לאלוהים כי הוא הבכור: ונראה שלא הגידה לו רבקה מעולם הנבואה אש
ר אמר ה' לה ורב יעבוד צעיר, כי איך היה יצחק עובר את פי ה' והיא לא תצלח. והנה מתחלה לא הגידה לו דרך מוסר וצניעות, כי ותלך לדרוש את ה', שהלכה בלא רשות יצחק, או שאמרה 'אין אנכי צריכה להגיד נבואה לנביא כי הוא גדול מן המגיד לי', ועתה לא רצתה לאמר לו 'כך הוגד לי מאת ה' טרם לדתי' כי אמרה, באהבתו אותו לא יברך יעקב ויניח הכל בידי שמים, והיא ידעה כי בסבת זה יתברך יעקב מפיו בלב שלם ונפש חפצה. או הם סבות מאת ה' כדי שיתברך יעקב, וגם עשו בברכת החרב, ולו לבדו נתכנו עלילות:

(ז) ואברככה לפני ה' לפני מותי - לא נזכר בכל הפרשה לפני ה', רק במקום הזה, כי אמרה לו אמו הברכה לפני ה' תהיה, ברוח הקדש, ואם יתברך בה עשו אחיך תתקיים בו בזרעו לעולם, ואין לך עמידה לפניו:
א. בפרק כ'ה (פסוקים כ'ב-כ'ג) מסופר שרבקה הלכה לדרוש את ה'.
(1) לפי רמב'ן, מדוע לא סיפרה רבקה ליצחק מיד את הנבואה שקיבלה כאשר הלכה לדרוש את ה'?
(2) לפי רמב'ן, מדוע לא סיפרה זאת ליצחק, כאשר ראתה שהוא עומד לברך את עשיו?
עיין בפסוק ד' ובפסוק ז'.. בדברי רבקה ליעקב (פסוק ז') היא מוסיפה על דבריו של יצחק לעשיו (פסוק ד').
ציין מה היא מוסיפה, והסבר שינוי זה לפי רמב'ן. 
24.עיין בבראשית פרק כ'ז, מ'א - פרק כ'ח, ה'.
א. רשב'ם: ' 'אם לוקח יעקב' - דרך חכמה אמרה רבקה ליצחק להרחיק יעקב
מעשיו...'
עיין בדברי רבקה בכל הקטע, וכתוב מה מביא את רשב'ם לראות בדברי רבקה ליצחק
בפסוק מ'ו 'דרך חכמה'.
ב. ברכת יצחק ליעקב, לפני ששלחו לפדן ארם, כוללת שני דברים נוספים על מה שאמר
יצחק בברכתו הקודמת ליעקב. ציין מה הם שני דברים נוספים אלה
25.עיין בבראשית, כ'ז, י'ד-כ'ו.
א. '...גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו...' (פסוק כ'א).
מה גרם ליצחק לומר דברים אלה? בסס את דבריך על הכתוב.
ב. עיין בפסוקים כ'ב-כ'ד.
על המילה 'ויברכהו' (פסוק כ'ג) כותב ספורנו:
'על שחשד שהיה ראוי לקללה...וכן אמרו ז'ל שהחושד את חברו בדבר שאין בו, שצריך לפייסו, ולא עוד אלא שצריך לברכו...'.
הסבר לפי ספורנו, מדוע חשב יצחק שהועמד לפניו ראוי לקללה, וכיצד מחשבה זו גרמה ליצחק לרצות לברכו?
 
26.עיין בבראשית כ'ז. א. לשם מה התורה מציינת בפסוק א' שעיניו של יצחק כהו? בסס את תשובתך על המסופר בהמשך הפרקב. במדרש 'לקח טוב' על פרק זה כתוב: '[יעקב] היה הולך ובוכה ומתפלל שלא יבוש'. מה אפשר ללמוד מהמדרש על היחס של יעקב לבקשותיה של רבקה אמו, ומה מהמסופר על התנהגותו של יעקב יכול לבסס זאת?
פרק כ'ח – יציאת יעקב לחרן
עשיו שמבין שנשות כנען רעות בעיני הוריו מתחתן עם בת ישמעאל
'ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה'
מדוע כופלת התורה ואומרת 'ויצא...וילך..'
רשי-יציאת צדיק מהעיר עושה רושם רב
אז למה שיצחק ואברהם יצאו זה לא נכתב-כי יעקב בשונה מהם השאיר עוד צדיקים בעיר-הוריו והם הרגישו ביציאתו
בפס' יא מסביר רשי שכל הדרך של יעקב היתה רצופה בניסים  והוא לומד זאת מהפרוט המורחב של התורה
'ויחלום והינה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו'
מה משמעות החלום?
רש'י - המלאכים שמלווים את יעקב בא'י נפרדים ועולים למעלה והמלאכים שילוו אותו בחו'ל יורדים להצטרף אליו
אבן עזרא - יש קשר רציף בין הנעשה בארץ לבין ה' כאשר המלאכים העולים ויורדים אחראים על קשר זה
רמב'ם - הסולם מסמל את השלבים שאדם עובר בהתקדמותו הרוחנית
רמב'ן - הסולם מסמל את ההיסטוריה העולמית בה אימפריות עולות ויורדות
החלום כולו הוא הכנה לנבואה שנאמרת ליעקב בה מובטחים לו ההבטחות שהובטחו לאברהם ויצחק
יעקב מגיב לחלום ואומר 'אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי'
על מה הוא מתנצל?
רשי-אמר אם הייתי יודע לא הייתי ישן כאן
'וישם אותה מצבה'
והרי נאסר לעשות מצבה אלא שנאסר לעשות מצבה לעבודה זרה
'וידר יעקב נדר לאמור אם יהיה אלוקים עימדי...'
והמפרשים תמהים איך יעקב מתנה את עבודת-ה' שלו בכך שה' יעזור לו?
רשי מסביר שיעקב אכן התנה כלומר התחנן לה' שכן חשש שחלק זה של החלום הוא דברים בטלים
הרמב'ן מסביר שיעקב חשש שמא יגרום החטא וההבטחות יתבטלו
'והיה ה' לי לאלוקים והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוקים'
בפסוק זה יש פעמיים ואו החיבור אז מה התנאי ומה הנדר?
רש'י - הנדר מתחיל במילים והאבן הזאת  כלומר אם אשוב בשלום וכו..וה' יהיה לי לאלוהים  האבן הזאת תהיה מצבה רמב'ן - הנדר מתחיל במילים והיה ה'  כלומר אם אשוב בשלום אזאעבוד את ה' על האבן הזאת     
שאלות בגרות
27.עיין בבראשית כ'ח, א'-י'ג.
א. עיין בפסוקים א'-י'.
מדוע חוזרת התורה בפסוק י' על מה שנאמר בפסוק ה'?
ב. עיין בפסוקים י'ב-י'ג, וכן בפירוש רמב'ן שלפניך.
(יב) והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו - 
הראהו בחלום הנבואה כי כל הנעשה בארץ נעשה על ידי המלאכים והכל בגזרת עליון עליהם, כי מלאכי אלוהים אשר שלח ה' להתהלך בארץ לא יעשו קטנה או גדולה עד שובם לפניו התהלכנו בארץ והנה יושבת בשלוה או מלאה חרב םדו להתיצב על אדון כל הארץ לאמר, והוא יצווה עליהם לשוב לרדת בארץ ולעשות דברו: והראהו כי הוא יתברך נצב על הסלם ומבטיחו ליעקב בהבטחה גדולה, להודיע שהוא לא יהיה ביד המלאכים אבל יהיה חלק ה' ויהיה עמו תמיד, כמו שאמר והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך, כי מעלתו גדולה משאר הצדיקים שנאמר בהם (תהלים צא יא): כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך: ועל דעת רבי אליעזר הגדול הייתה זאת המראה כענין בין הבתרים לאברהם, כי ) תוכלמ רש :(גי ,כ ירשוהראהו ממשלת ארבע מלכויות ומעלתם וירידתם, וזה טעם 'מלאכי אלוהים' כמו שנאמר בדניאל יון,מלכות פרס, והבטיחו כי הוא יתעלה יהיה עמו בכל אשר ילך ביניהם וישמרנו ויצילנו מידם. אמרו (שם בפדר'א) הראה לו הקב'ה ארבע מלכויות מושלן ואבדן, הראהו שר מלכות בבל עולה שבעים עוקים ויורד, והראהו שר מלכות מדי עולה חמישים ושנים עוקים ויורד, והראהו שר מלכות יון עולה מאה ושמונים עוקים ויורד, והראהו שר מלכות אדום עולה ואינו יורד, אמר לו יעקב אך אל שאול תורד (ישעיה יד טו), אמר לו הקב'ה אם תגביה כנשר וגו'
לפי רמב'ן, מה הן שתי הדרכים לבאר את המשמעות הסמלית של המראה המתואר בפסוק י'ב?

28.. עיין בבראשית כ'ח, י'-י'ח.
א. חז'ל אומרים שהארץ שהובטחה ליעקב היא 'נחלה בלא מצרים (=גבולות)'.
עיין בהבטחת הארץ ליעקב בפסוקים י'ג-י'ד בפרקנו, ובהבטחת הארץ לאברהם בבראשית ט'ו, פסוק י'ח.
על פי ההשוואה בין ההבטחה ליעקב ובין ההבטחה לאברהם - הסבר מדוע כינו חז'ל רק את ההבטחה ליעקב בשם 'נחלה בלא מצרים'.
ב. עיין בפסוק י'ח בפרקנו, ובדברים ט'ז, כ'ב.
(1) מהי הבעיה המתעוררת במעשה של יעקב לאור הנאמר בדברים ט'ז, כ'ב?
(2) על הפסוק בדברים (ט'ז, כ'ב) כותב ראב'ע: ''ולא תקים לך מצבה' - לעבודה זרה'.
כיצד אפשר ליישב את הבעיה שבמעשה של יעקב, לפי דברי ראב'ע?
29.עיין בבראשית פרק כ'ח, פסוקים י'ב-ט'ו ופסוקים כ'-כ'ב.
א. מהי הבעיה שמעוררים דברי יעקב בפסוקים כ'-כ'א?
ב. בפסוקים כ'-כ'ב מופיעים תנאי ונדר.
רמב'ן: ' 'והיה ה' לי לאלוקים' - אינו תנאי כדברי רש'י, אבל הוא נדר'
עד היכן נמשך התנאי שבנדר
 
סיפורי יוסף
פרק ל'ז – מכירת יוסף
בפרקים עליהם דילגנו  עוברים על יעקב ארועים רבים ובסופם הוא חוזר לארץ ישראל עם 12 ילדים וללא אשתו האהובה רחל שנפטרה בדרך והוא מתיחס ליתומיה-יוסף ובנימין בצורה מיוחדת  האחים האחרים מקנאים מאוד ביוסף ויסף מצידו נותן להם סיבות נוספות לשנוא אותו-התנשאות והלשנה לאביו על מעשיהם.
'וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען'
בפרק הקודם סופר על תולדותיו של עשיו בקצרה ופה מאריכה התורה בסיפורי תולדות יעקב
רש'י לומד שכך דרכה של תורה להאריך בסיפור הדמויות המרכזיות ולקצר בדמויות המשנה
רמב'ן משווה בין האחים ומציין שלמרות שנאמר לאברהם בברית בין הבתרים 'גר יהיה זרעך' –גזרה זו חלה רק על יעקב ולא על עשיו לו נאמר שישב בארצו-אחוזת עולם
'אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו בצאן'
פסוק זה קשה שכן אם כתוב תולדות יעקב היינו מצפים לפרוט ולא להזכרת שמו של יוסף בלבד
רש'י
1.הכתוב בה לספר על המאורעות שהובילו לגלות מצריים  וזה התחיל מסיפור יוסף
2.שמסתכלים ביוסף ותולדותיו רואים השתקפות של יעקב ותולדותיו(שניהם עבדו 22 שנה ונשטמו על ידי אחיהם ונרדפו על ידם וכו..)
3.יוסף הוא עיקר בניו של יעקב וגם דמה לו פיזית מאוד
'והוא נער את בני בלהה  ואת בני זלפה נשי אביו'
רש'י - התורה כבר סיפרה שיוסף בן 17 ולמה היא חוזרת ואומרת שהוא נער אלא שהיה עושה מעשי נערות(מסלסל בשערו וכו...)ולבד מזאת הוא קרב את בני השפחות בהם היו האחים האחרים מזלזלים
רמב'ן  -לא יתכן שבני השפחות היו קרובים ליוסף שכן אם כך היה הדבר איך נמכר יוסף והרי היו בעדו 4 בני השפחות םיחאה ךופה היה בצמהש ן'במרה ריבסמ ןכלו !!!? 5לומ 7ויה ולש הנחמב רמולכ ומצע אוהו דגנתהש ןבואר ןימינב ויחא ןכש םתיא ךסכתסה אוהו וילע ורמש תוחפשה ינב'ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם'
לפי הרמב'ן  יוסף הלשין על בני השפחות וכך בני לאה שנאו אותו בגלל הקנאה ובי השפחות בגלל שהלשין עליהם
רש'י אומר שיוסף הלשין על בני לאה שהם חוטאים ב3 דברים:גילוי עריות,ביזוי בני השפחות,אוכלים אבר מן החי
וכנד זה נענש – גילוי עריות - אשת פוטיפר,ביזוי השפחות-נמכר בעצמו לעבדות ,אבר מן החי-שחטו גדי עיזים ואמרו לאביהם שדמו הוא דם יוסף
'וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו'
מה פרוש בן זקונים?
רש'י:
1נולד. לעת זקנתו  2.בן חכם ממשיך תורתו    3.שהיה דומה לו
רמב'ן - העוזר לו בעת זקנתו
 
'ועשה לו כתונת פסים'
סוג של בגד מיוחד שגרם לאחים לקנאה ומכאן למדו חז'ל שאסור להפלות  בין האחים אפילו בקצת
האחים כל כך לא אהבו את יוסף עד ש'לא יכלו דברו לשלום' שהרגישו צבועים לדבר איתו טובות
יוסף חולם חלום ראשון ובו האחים מאלמים אלומים בשדה(אוספים את התבואה לערמות) והאלומה שלו נעמדת ואלומות האחים משתחוות לו האחים שגם כך לא אוהבים אותו אומרים לו 'המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו'' ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו '
ורש'י - שנאו אותו על החלומות ועל ההלשנות
רמב'ן - שנאו אותו על עצם החלום ועל הצורה המתנשאת שסיפר אותו
יוסף ממשיך לחלום והפעם הוא חולם שהשמש(אביו)והירח(אמו או אשת יעקב)ו11 כוכבים משתחווים לו
הפעם הוא מספר את החלום גם לאחיו וגם לאביו שכן אביו נזכר בחלום
'ויספר אל אביו  ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבא נבא אני ואמך ואחיך להשתחוות לך ארצה'
רש'י
1.יעקב גער בו וטען שהחלום הוא דברי שוא שכן אמו מתה כבר וכמו שהיא לא תשתחווה לו גם אביו ואחיו לא ישתחוו
2.בכל חלום יש דברים בטלים או שהירח הכוונה לבלהה ולפי זה יעקב רק טען נגדו על שהוא מעורר את שנאת אחיו
'וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם'  ויעקב פונה ליוסף ואומר לו 'הלא אחיך רועים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני'
למרות שיוסף ידע שאחיו שונאים אותו  הזדרז במצוות אביו
וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה' 'רש'י-והרי חברון בהר(ולא בעמק)? אלא מוזכרת כאן ברמז 'עצתו'של אברהם הקבור בחברון על פיה זרעו יירד למצריים וכאן התחיל התהליך
הרמב'ן מדגיש שיוסף עשה דרך קשה לבקר את אחיו לכבוד אביו
'וימצאהו איש והינה תועה בשדה וישאלהו האיש לאמור מה תבקש'
הפרשנים מלאי התפעלות מכך ש:
א.יוסף למרות היחסים ולמרות שלא מצא את אחיו ממשיך לחפש
ב.מהתזמון שמצא מישהו שיסביר לו ולפי חלקם מדובר במלאך גבריאל
האחים לעומת זאת לא ממש שמחים לראות את  יוסף מתקרב אליהם  ומבקשים לפגוע בו  ואף להרוג אותו בסיום דבריהם נאמר
'ונראה מה יהיו חלומותיו'
רש'י-את המילים האלו אמרה רוח הקודש שכן האחים רצו להרוג אותו ואדם מת אין לו חלומות
רמב'ן-אמרו זאת בדרך מליצה  אחרי שימות כבר לא יוכל לחלום
 
'ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו'
לפי הרמב'ן  שמסתמך גם על דברי ראובן עצמו בפרק מ'ב  ראובן נמצא בבעיה אסור לו להראות לאחים שהוא בעד יוסף אבל כבכור הוא אחראי על יוסף וצריך להציל אותו  ולכן הוא מציע שיזרקו אותו לבור וזאת על מנת שלאחר זמן הוא יבוא ויציל אותו  האחים מסכימים כי  הם מניחים שממילא יוסף ימות בתוך הבור  שכן כידוע  מאמר חז'ל על הפסוק 'והבור ריק אין בו מים' –אבל נחשים ועקרבים יש בו   גישתם השלילית של האחים מתגלית בפסוק
'וישבו לאכול לחם'
אחרי שזרקו את אחיהם לבור הם יושבים בשלווה לאכול(הדברים מחמירים שמגלים בהמשך שיוסף צעק והתחנן אליהם)
תוך כדי אכילה  'והנה אורחת ישמעאלים באה מגלעד' ואז יהודה אומר לאחים שלו שלא יצא להם כלום ממיתת יוסף בואו נמכור אותו ואז הוא יעלם מחיינו ולפחות לא אנחנו פגענו בו  הבעיה היא שהסיפור מסתיים 'ויעברו אנשים מדיינים וימשכו את יוסף מן הבור' ולאחר מכן 'וימכרו את יוסף לישמעאלים' וכמובן קשה מה קרה בדיוק
רש'י מסביר שיוסף הועלה מן הבור ע'י אחיו ונמכר לישמעאלים שמכרו אותו למדיינים שמכרו אותו למצריים
רמב'ן מסביר שהאחים מרחוק חשבו שמדובר בישמעאלים  אבל שהשיירה התקרבה התברר שאלו מדיינים
רשב'ם מסביר שבעצם האחים לא מכרו אותו אלא המדינים  העלו אותו מן הבור ומכרו אותו לישמעאלים
ראובן שהציע לשים את יוסף בבור על מנת שיציל אחר כך את יוסף לא היה עם האחים בזמן המכירה
רש'י - הלך לשמש את אביו או שהיה בתענית על חטאו בפרשת הדודאים
בכל מקרה ראובן חוזר לבור על מנת להציל את יוסף  ומגלה בור ריק הוא פונה לאחיו והם(כנראה)מספרים לו מה קרה ועכשיו נוצרה בעיה-מה מספרים ליעקב  והאחים מחליטים לשחוט שעיר עיזים ולטבול בדמו את הכותנת של יוסף
ולמה שעיר עיזים?   רש'י-דמו דומה לדם אדם
הם לא מביאים את הכותונת הטבולה בדם בעצמם אל יעקב אלא שולחים שליחים  שלא יחשוד בהם והשליחם אומרים ליעקב 'הכר נא הכתונת בנך היא אם לא'  ותגובת יעקב
'ויכירה ויאמר כתונת בני חיה רעה אכלתהו טרף טורף יוסף'
המפרשים שואלים מדוע לא גילה ה' ליעקב ברוח הקודש שיוסף עדיין חי
רש'י מסביר שהאחים החרימו את מי שיגלה ובחרם שיתפו את ה'
ע'פ הרמב'ם שאומר שאין נבואה שורה מתוך עצבות ניתן להסביר שבגלל זה יעקב לא התנבא כיוון שהיה עצוב
יעקב קורע שמלותיו ומתאבל על בנו ימים רבים(22 שנה מידה כנגד מידה לשנים שהוא עצמו היה אצל לבן ולא כיבד את הוריו)
'וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאולה'
ומדוע מאן להתנחם?
רש'י - יש גזרה שמת משתכח מן הלב אבל יוסף היה חי ולכן לא נשתכח
פרשנים אחרים אומרים שיעקב האשים את עצמו שבגללו נפגע יוסף
הפרק מסתיים ב'והמידיינים מכרו אותו אל מיצריים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים'
הפרשנים חלוקים בהסבר תפקידו של 'שר הטבחים'
יש המסבירים שהכוונה לתליין הראשי ויש המסבירים שהכוונה לשוחט הבהמות הראשי או לשופט הראשי
שאלות בגרות
30.עיין בבראשית ל'ז, כ'א-כ'ב.
א. 'למען הציל אתו מידם' (פסוק כ'ב).
רש'י: 'רוח הקודש מעיד על ראובן שלא אמר זאת אלא להציל אותו'.
לפי רש'י מי אמר את הדברים: 'למען הציל אתו מידם', ומדוע אי-אפשר לפרש שמילים אלה הן המשך של דברי ראובן?
ב. הבא שתי הוכחות לכך שראובן התכוון להציל את יוסף מיד אחיו: הוכחה אחת מהמשך הפרק והוכחה אחת מפרק מ'ב, פסוקים י'ז-כ'ד.
פרק ל'ט – יוסף בבית פוטיפר
בפרק ל'ח (עליו דילגנו) סופר על יהודה ותמר  ובפרקנו  חוזרת התורה לסיפור יוסף ואחיו. רש'י  מסביר כי ההפסקה לא היתה סתם שהרי סיפור יהודה ותמר קשור לסיפור מכירת יוסף. הסיבה שיהודה הלך לחברו  היתה בגלל שאחיו הורידוהו מגדולתו בגלל סיפור יוסף.
יוסף מצליח מאוד בבית פוטיפר ומתקדם מאוד במעמדו
וירא אדוניו כי ה' איתו וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו'
'ואיך ידע אדוניו שהצלחת יוסף היא מאת ה'? רשי מסביר  ששם שמיים היה שגור על פי יוסף כלומר הזכיר כל הזמן שם שמיים  רמב'ן מסביר שפוטיפר  פשוט רואה את הצלחתו המיוחדת של יוסף ומבין שיש לו סיוע שמימי
פוטיפר נותן ליוסף לנהל את כל עניניו 'ולא ידע איתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל'
רש'י מסביר שהדבר שנמנע מיוסף היא אשת פוטיפר שמכונה בלשון צניעות 'לחם' שכן כך יוסף אומר לה בפרוש בהמשך ('ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו'לט,ט)  האבן עזרא  אומר שהכוונה ללחם ממש כמו שרואים בהמשך ('כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים לחם כי תועבה היא למצריים'מג,לב)
'ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה'
רש'י - יוסף עלה לגדולה והתחיל אוכל שותה ומסלסל בשערו  וה' כעס עליו  -אביך מתאבל ואתה מתנהג כך ולכן שלח אליו את אשת פוטיפר
אשת פוטיפר מנסה לפתות את יוסף  והוא מסרב ואומר לה 'וחטאתי לאלוהים'  והרי אין עדיין איסור מפורש מה' על עריות שהרי מדובר בקודם מתן תורה? וכן מסביר רש'י שעריות נאסרו על בני נח
'ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עימה'
הפרשנים מתיחסים לכפילות בסוף הפסוק(לשכב אצלה,להיות עימה) ואומרים שמכאן שנזהר אפילו להשאר לבד איתה בבית
בסופו של דבר מנצלת אשת פוטיפר הזדמנות ומתנפלת על יוסף  שבורח ומשאיר אצלה את מעילו אשת פוטיפר נפגעת ומתחילה להעליל על יוסף שהוא זה שניסה לתקוף אותה היא חוזרת על הסיפור פעמיים פעם אחת באוזני בני הבית ופעם אחת באוזני בעלה כששב הביתה שכמובן הסיפור  מקבל אופי אחר כל פעם(למשרתים היא נדגישה שקראה להם ושמעשי העבד השווה להם ומתנשא למלוך פוגעים גם בהם)
כמובן שפוטיפר כועס מאוד ומשליך את יוסף לבית הכלא ונשאלת השאלה –אם הסיפור נכון מגיע ליוסף למות ואם לא-אז למה כלא?
במדרש מופיע שפוטיפר ידע שיוסף לא חטא אבל חשש שאם לא יעניש אותו יצא קול שיוסף מתעסק עם אשתו ובניו ממזרים  גם בבית הסוהר ה' עם יוסף וכל אשר הוא עושה ה' מצליח דרכו
שאלות בגרות
32.'ויוסף הורד מצרימה' (בראשית, ל'ט, א ').
רש'י: 'חוזר לעניין הראשון '.
וכן :'ויצא יעקב' (בראשית, כ'ח, י ').
רש'י: 'משגמר, חזר לעניין הראשון '.
מה 'העניין הראשון' שאליו חוזר הכתוב בפרק כ'ח, ומהו 'העניין הראשון' שאליו חוזר
 א.        הכתוב בפרק ל'ט? 3) נקודות)
'כי ה' אתו' (בראשית, ל'ט, ג ').
רש'י: 'שם שמים שגור על פיו '.
רמב'ן: ''וירא אדוניו כי ה' אתו' - כי יצליחו מעשיו בכל עת '.
            הבא שתי ראיות לרש'י וראיה אחת לרמב'ן מתוך סיפורי יוסף. 5) נקודות )
 
פרק מ'ב – בני יעקב יורדים למצרים ופוגשים ביוסף
בפרקים שדילגנו מסופר  לנו על היחלצותו של יוסף מבית האסורים בזכות שפתר את חלומות פרעה ואף נתן לו עצה. על פי יוסף מצריים תזכה ל7 שנים של שפע גדול  ולאחריהן 7 שנים של מחסור גדול שימחק את שני השבע ולכן מציע יוסף לפרעה לאגור מזון בשני השבע ובו להשתמש בשנות הרעב יוסף ממונה לאחראי על המבצע  ולמשנה למלך  וכך בכל האזור יש רעב ורק במצרים יש שובע  ומכל האזור באים למצרים לקנות אוכל
גם בארץ ישראל יש רעב  ויעקב שולח את בניו למצרים לקנות אוכל (בלשון התורה 'לשבור שבר').
בפרק מופיעים מספר כינויים לבני יעקב:
א.ויאמר יעקב לבניו
ב.אחי יוסף
ג.בני ישראל
'וירא יעקב כי יש שבר במצריים'
בפסוק הבא אומר יעקב 'כי שמעתי כי יש שבר במצריים' ולכאורה היה צריך לכתוב גם פה וישמע יעקב?
רש'י לומד מכך שיעקב ראה בנבואה שיש לו שבר(ריפוי)במצריים
אבן  עזר א- בשפה מדוברת מחליפים בין ראייה לשמיעה
ולכן הוא שולח את בניו למצרים התורה מדגישה שלמצריים ירדו עשרה אחים.
'ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יראנו אסון'
וכי בבית לא יכול לקרות לו כלום?אלא שבשעת סכנה השטן מקטרג. הירידה למצרים, בית העבדים, מסוכנת ועדיף לשמור על בנה היחיד של רחל בארץ.
'ויבואו בני ישראל לשבור בתוך הבאים'
רש'י - יעקב ציווה עליהם להסתתר שלא יכירום  ושלא ייכנסו באותו פתח למצריים
רד'ק  - הצטרפו בתוך באים אחרים מפחד השודדים
יוסף מבין  שנוצרה הזדמנות לקיום החלומות שלו ולכן הוא מתגלה אליהם והם לא מזהים אותו  אבל 'ויבואו אחי יוסף וישתחוו לו אפיים ארצה' –כלומר מתגשם חלומו הראשון לפיו האחים משתחווים לו
'וירא יוסף את אחיו ויכירם ויתנכר אליהם וידבר איתם קשות'
רש'י מסביר שכוונת המילה ויתנכר היא שהתייחס אליהם כזרים בכך שדיבר איתם קשות
רמב'ן מסביר שיוסף פחד שיזהו אותו ולכן 'ויתנכר' כלומר ויתחפש
'ויאמר אליהם מרגלים אתם לראות את ערוות הארץ באתם'
המפרשים עוסקים בשאלה מדוע יוסף מתנכר לאחיו  ולא מתגלה אליהם ועוד מטיח בהם האשמות של ריגול וכדומה
הרמב'ן מסביר  שיוסף ידע שחלומותיו הם נבואיים וצריך שיתממשו ולכן ניסה לגרום לכך שבנימין יבוא למצריים ואולי גם אביו ובכך יתגשם גם החלום השני'
'כולנו בני איש אחד  נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים'
האחים כמובן מכחישים שהם מרגלים ומתחילים לספר על אביהם  ומדוע?
רמב'ן - אבא שלנו הוא איש מכובד תבדוק ותשאל ואז תבין שאיננו מרגלים
ספורנו - נראה לך הגיוני שישלחו עשרה אחים למשימת ריגול?
יוסף לא משתכנע ואומר לאחים 'ויאמר אליהם לא כי ערוות הארץ באתם לראות'
רש'י - עובדה שאתם מרגלים שהרי נכנסתם מעשרה שערים שונים
ספורנו - אתם בכלל לא אחים ולכן טענתכם מופרכת
האחים מוסיפים פרטים על המשפחה  ומספרים על הבן הנעדר-יוסף ועל הבן הקטן שנשאר בבית-בנימין
'ויאמר אליהם יוסף הוא אשר דיברתי אליכם לאמור מרגלים אתם  בזאת תיבחנו ....כי אם בבוא אחיכם הקטון הנה'
רש'י מביא מדרש שיוסף מנהל איתם שיחה בה אומרים האחים שבשביל לשחרר את אחיהם הנעדר הם מוכנים להרוג ולהיהרג  אומר להם יוסף זה מה שאמרתי שבאתם להחריב את ארצי
'ויאסוף אותם אל משמר שלושת ימים'
הרמב'ן מסביר שיוסף רצה לשחרר אותם בהמשך בטענה שהוא ירא אלוקים וחס על משפחותיהם ולכן כלא אותם
כשהאחים יוצאים מהמעצר הם מתחילים להבין למה זה קורה להם  '...אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת'
בפסוק זה מתעוררים קשיים :
מדוע לא סיפרה לנו התורה בפרק ל'ז בסיפור מכירת יוסף על כך  שיוסף התחנן לאחיו?. 2.למה פה התורה מדגישה את חטאם לא בעצם המכירה אלא בכך שלא שעו לתחנוני יוסף?
3.איך הם מקשרים בין צרתם לצרת יוסף?
הרמב'ן  מסביר שהאכזריות יותר קשה מעצם המכירה לכן עליה הצטערו האחים יותר ולמה שם לא סופר על תחנוני יוסף? או כי זה ברור שהוא התחנן או על מנת למעט בסרחונם של האחים או  כי  כך דרכה של תורה  לקצר במקום אחד ולהאריך במקום אחר
ואיך למדו מתוך מה שקורה להם?-  מידה כנגד מידה אנחנו השלכנו אותו לבור והנה אנחנו נאסרים בכלא
ראובן פונה לאחים ואומר להם אמרתי לכם כבר אז  בזמן שיוסף בא אלינו לא לפגוע בו
האחים שראו שיוסף משתמש במתורגמן(מליץ) חשבו שהוא  לא מבין את שפתם  אבל הוא כמובן הבין ו
'ויסוב מעליהם ויבך'
בגלל שראה שהם מתחרטים אבל עדיין הוא לא מתגלה אליהם או כי עדיין לא התקיים החלום השני או כי רצה לגרום להם לחזור בתשובה שלמה שיכולה להיות רק שהאדם עומד שוב בפני הניסיון ולא נופל בו
'ויקח מאיתם את שמעון ויאסור אותו לעינהם'
הוא משלח את כולם ולוקח לבן ערובה את שמעון (בן ערובה במאסר רק לעינהם כמו שמדגישה התורה)
ולמה דוקא  שמעון? רש'י-שמעון (ולוי) הם אלו שזרקו אותו לבור  וגם שפחד ששניהם ביחד יתנפלו עליו וכן הפרידם
חזקוני-חשב לקחת את ראובן הבכור אבל לאחר ששמע שראובן לא היה עימם בעצה  עבר לבא בתור.
האחים יוצאים לדרך חזרה בידיעה שעל מנת לשחרר את שמעון  ולקנות שוב אוכל הם יצטרכו להביא איתם את בנימין  עוצרים בדרך  במלון לנוח ולהאכיל את הצאן
'ויפתח  האחד את שקו לתת מספוא  לחמורו במלון'
אחד האחים פותח את שקו ומגלה שהכסף ששילם במצריים תמורת האוכל נמצא בפתח שקו
מה פרוש 'האחד'?רש'י-לוי שנשאר אחד משמעון אבן עזרא-ראובן הבכור
'וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו'
כיצד  רק אחד מהם גילה את הכסף במלון והאחרים לא מצאו  אלא בבית אביהם?
רמב'ן-הם פשוט לא פתחו את השקים שלהם
רד'ק-לאחרים יוסף החביא את הכסף עמוק יותר בשק
האחים נבהלים מגילוי הכסף  ושואלים 'מה זאת עשה אלוהים לנו'
כלומר הפעם הם לא מאשימים את עצמם וכו אלא רואים בכך את יד ההשגחה
האחים חוזרים ליעקב אביהם ומספרים לו את מה שקרה להם במצריים אבל לא מספרים  שנאסרו  וכן מוסיפים שאמר להם שאם יביאו את אחיהם הקטן  יוכלו לסחור בארץ הסיבה לשינויים  היא שהאחים רצו לכך את יעקב על מנת שבעתיד שיצטרכו לרדת שוב למצריים  יעקב יתן להם לרדת עם בנימין
והם פותחים את שקיהם ומגלים שלכולם הוחזר הכסף והם מפחדים ועובר זמן ונגמרת להם הסחורה וצריך לחזור שוב למצריים אבל יעקב מסרב לתת להם את בנימין בטענה ש2 בנים כבר אינם(יוסף ושמעון) והם יודעים שבלי בנימין אין להם מה לחפש במצריים  ואז פונה אליו ראובן
'...את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך ...(ותגובת יעקב) ויאמר לא ירד בני עימכם'
המפרשים שואלים מדוע לא קיבל יעקב את עצת ראובן(ומדוע בשלב הבא הוא כן קיבל את עצת יהודה)?
רש'י אומר שיעקב לא  הבין מה ראובן רוצה מה ייצא ליעקב מכך שמלבד בנו(בנימין)יאבד גם  2 נכדים
רמב'ן אומר  שיעקב סמך יותר על יהודה  ופחות על ראובן שנכשל בשמירה על יוסף וכן שיהודה  חיכה לרגע שייגמר האוכל בבית ולא תישאר בררה
 
שאלות בגרות
33.עיין בבראשית, פרק מ'ב, ל'ו- פרק מ'ג, י'.
א. בקטע זה מבקשים האחים מיעקב להרשות להם לקחת עמהם את בנימין למצרים.
(1) מדוע דחה יעקב את הצעת ראובן, וכיצד שכנע יהודה את יעקב להיענות לבקשה?
(2) כיצד יהודה מנסה לקיים את הבטחתו ליעקב, לפי המסופר בפרשת 'ויגש'?
ב. עיין בפרק מ'ג, ו'-ז'.
האם תשובת האחים על השאלה של יעקב תואמת את המסופר בפרק מ'ב י'-י'ג? נמק את דבריך.
34.א. עיין בבראשית, מ'ב, א'-י'.
(1) עיין בפסוקים א'-ו'
לפי רש'י, בני יעקב ירדו למצרים מתוך חרטה על מכירת יוסף.
כיצד לומד רש'י את דבריו מלשון הכתוב?
(2) 'ויאמ
ר אלהם מרגלים אתם' (פסוק ט')
רמב'ן: 'העלילה הזאת יצטרך להיות בה טעם.. כי מה עשו להיות אומר להם ככה'.
על מה התבססה עלילה זו?
ב. התנהגותו של יוסף כלפי אחיו במצרים מעוררת כמה תהיות.
ציין שתי בעיות (מלבד אלה הנזכרות בסעיף א), העלות מתיאור התנהגותו של יוסף.
הבא הסב
ר אחד להתנהגותו.
פרק מ'ג – האחים יורדים שוב מצרימה עם בנימין
האוכל נגמר והרעב כבד בארץ  ויעקב פנה לבניו שירדו שוב למצריים  ואז אומר לו יהודה שהאיש (מושל מצריים) אסר עליהם לרדת  מצרימה ללא בנימין ולכן בלי בנימין הם מסרבים לרדת ויעקב שואל אותם מדוע הם סיפרו לשליט  על האח הנוסף שלהם והם עונים שהם לא סיפרו מעצמם  אלא שהשליט שאל אותם  ואם יעקב לא ייתן להם את בנימין  הם לא ירדו למצריים ולא יהיה להם אוכל וכולם ימותו  ומוסיף יהודה שהוא ערב לשלום בנימין   עד כדי ויתור על העולם הבא שלו
ואז משתכנע יעקב ואומר '...אם כן איפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי דבש נכאת ולט בטנים ושקדים' כלומר נתן להם מספר עצות:
כסף לשלם על מה שתקנו  3.תחזירו את הכסף שקיבלתם חזרה    4.קחו את בנימין 2.תיקחו  מנחה 1.הביאו 5.תתפללו ואני אתפלל
'ושילח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין'
לכאורה יש בו כפילות ולכן מסביר רש'י אחיכם –שמעון אחר-יוסף
האחים מגיעים למצריים ועומדים לפני יוסף  ונשלחים עם הממונה על הבית לבית יוסף והם בטוחים שזה בגלל הכסף  שמצאו בשקים שלהם  ושזאת עוד עלילה 
'....להתגולל עלינו ולקחת אותנו לעבדים ואת חמורינו'
ומה עניין החמורים? רמב'ן - הם חששו שאם יקחו אותם וגם את החמורים לא יהיה להם איך לשלוח אוכל לבני משפחותיהם   
האחים ממתינים ליוסף ובינתיים מכינים את המנחה  בצורה אסתטית על מנת לרצות את יוסף  ויוסף מגיע ורואה את בנימין   והולך לחדר ובוכה-פעם שעברה שבכה יוסף זה היה בגלל ווידוי האחים והפעם הוא בכה מההתרגשות לפגוש את אחיו  ויוסף חוזר ומזמין אותם לארוחה בנפרד מהמצרים כי תועבה למצריים לאכול עם היהודים ויוסף מושיב אותם
 
'וישבו לפניו הבכור כבכורתו והצעיר כצעירותו ויתמהו האנשים איש אל רעהו'
האחים תמהו בגלל שלא הם התיישבו לפי הסדר אלא יוסף הקיש בגביה ואמר להם איך לשבת  ותוך כדי ארוחה הוא מפלה את בנימין לטובה על מנת לבדוק האם האחים התגברו על מידת הקנאה שלהם
שאלות בגרות
35.עיין בבראשית מ'ג
א. הכנות יעקב את בניו לפגישה עם השליט במצרים דומות להכנות יעקב לפגישה שלו עם עשו.
1. ציין שני דברים שבהם ההכנות דומות בשני המקרים.
2. מה הייתה המטרה של ההכנות בכל אחד מהמקרים?
בסס את דבריך על הכתובים.
ב. 'שאול שאל האיש...העוד אביכם חי היש לכם אח...' (פסוק ז').
על דברים אלה של יהודה והאחים ליעקב מעיר רמב'ן שהיו דברי התנצלות והרגעה לאביהם.
מה מביא את רמב'ן לפרש כך את דברי יהודה והאחים? ענה לאחר השוואה עם הנאמר בבראשית מ'ב
ז'-י'ד.
פרק מ'ד – סיפור הגביע 'הגנוב'
האחים משולחים חזרה לארץ ישראל אחרי שבלי ידיעתם צווה נאמן בית השליט להחזיר להם את כספם  למלא את שקיהם אוכל יותר ממה שקנו ולהחביא את הגביע המיוחד של השליט בשקו של בנימין(כדי לראות האם האחים  ימסרו את נפשם לטובת בנימין)  האחים יוצאים לדרך ולאחר זמן קצר מגיע אליהם נאמן ביתו של יוסף  שנשלח ע'י יוסף לשאול אותם מדוע גנבו את הגביע שלו והרי  השליט ניכן ביכולות מיוחדות ומייד גילה שהם אלו שגנבו לו את הגביע
האחים המומים ועונים מה פתאום זה לא אנחנו אנחנו אנשים ישרים עובדה כאשר גילינו פעם שעברה שהוחזר לנו כספנו הבאנו אותו שוב  ואם אכן תמצא את הגביע אצלנו תעניש את הגנב וכולנו נהיה עבדים(הם בטוחים שהגביע לא אצלם)
עוזרו של השליט אומר להם מה פתאום? מי שהגביע אצלו יהיה עבד והשאר יהיו חופשיים  והם מורידים את שקיהם ועוזר השליט מתחיל לחפש מהאח הגדול לקטן  ומוצא את הגביע בשקו של בנימין
'וימצא הגביע באמתחת בנימין'
במדרשים מופיע שהאחים היו בטוחים שבנימין באמת גנב את הגביע  ואמרו לו גנב בן גנבת(בנה של רחל שגנבה לאביה את הפסלים) והוא ענה להם אתם שמכרתם את אחיכם ורימיתם את אבאמדברים?!!
האחים קורעים שימלוחם  עולים על החמורים וחוזרים לבית  השליט שממתין להם הם משתחווים לפניו והוא אומר להם ומה חשבתם שאיש כמוני שיודע הכל לא יגלה מי גנב לי את הגביע?
'ויאמר יהודה מה נאמר לאדוני מה נדבר ומה נצטדק האלוהים מצא את עוון עבדיך'
רש'י-אנחנו יודעים שלא עשינו כלום עכשיו  ובעצם יש פה עונש מה' על חטא אחר שלנו-שמכרנו את אחינו
ויהודה ממשיך ואומר לו כולנו מוכנים להיות עבדים שלך  והשליט עונה לו-זה לא מוצדק רק הגנב(בנימין) ישאר איתי ואתם חופשיים
 
'ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני...'
מה פרוש גישה זו הרי היו עומדים לפניו? המדרש מביא שלמילה ויגש יש משמעות משולשת יהודה התכונן לגישה למלחמה,לפיוס ולתפילה
כמובן שדוקא יהודה ניגש שהוא המנהיג והוא ערב לבנימין
'כי כמוכה כפרעה'
רש'י:1.אתה חשוב בעיני כמלך   2.אתה תלקה בצרעת כמו שהמלך לקה שלקח את שרה    3.אתה כמוהו-גוזר ולא מקיים
'אדוני שאל את עבדיו היש לכם אב או אח ונאמר לאדוני...'
לשם מה יהודה חוזר בפני השליט על הדברים הללו והרי הוא יודע אותם?
רש'י - כבר מהתחלה חיפשת להעליל עלינו-מה זה ענינך מה קורה אצלנו במשפחה?
ממשיך יהודה-סיפרנו לך על אחינו הקטן ואתה אמרת
'הורידוהו אלי ואשימה עיני עליו'
אבן עזרא - אשימה עיני-אראה אותו
רמב'ן - לא מדובר בראייה פיזית אלא בתשומת לב,השגחה
'ונאמר אל אדוני לא יוכל הנער לעזוב את אביו ועזב את אביו ומת'
ונשאלת השאלה מי ימות אם בנימין יעזוב את יעקב-בנימין או יעקב?
רש'י - בנימין שכן יש חשש  שימות בדרך כמו שאמו מתה בדרך
רשב'ם - אביו ימות מצער
ספורנו - שניהם בנימין שימות כיוון שאביו לא ישמור עליו ויעקב מצער מיתת בנו
והודה ממשיך לספר חזרנו לארץ ישראל וסיפרנו לאבינו מה היה פה במצריים  וכאשר אבינו ביקש שנרד שוב למצריים לקנות אוכל אמרנו לו שלא נוכל לרדת ללא בנימין  ואבינו התנגד ואמר
'אתם ידעתם כי שניים ילדה לי אשתי(האהובה)ויצא האחד מאיתי ואומר אך טרוף טורף...ולקחתם גם את זה...וקרהו אסון  והורדתם את שיבתי ברעה שאולה'
ועכשיו אם אני חוזר הביתה לאבי ללא בנימין  שנפשו כל כך קשורה בנפשו
'והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאולה'
'כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמור אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים'
מה אכפת ליוסף ערבותו של יהודה הרי מיש גנב היה בנימין?
רש'י-ובגלל ערבות זאת אני חזק בעניין
רד'ק-היות ואני ערב לו קחני במקומו והרי אני גם יותר חזק ויעיל ממנו
 
שאלות בגרות
36. עיין בבראשית, פרק מ'ד, י'ח- פרק מ'ה, י'.
א. 1. עיין בפסוק כ'ב. רש'י: 'ועזב את אביו ומת' - ' אם יעזוב את אביו דואגים אנו שמא ימות בדרך, שהרי אמו מתה בדרך'.
    מה בלשון הפסוק מביא את רש'י לומר ש'ומת' אינו מוסב על יעקב?
    2. 'והיה כראותו כי אין הנער ומת' (פסוק ל'א)
        האם גם בפסוק זה אפשר לפרש את 'ומת' כפי שפירש רש'י בפסוק כ'ב?
        נמק את תשובתך על פי הנאמר בפסוקים כ'ז- ל'ד.
ב. עיין בפרק מ'ה, ד'- י'.
    1. בתחילת דבריו יוסף משתמש בפועל 'מכר', ובהמשך בפועל 'שלח'.
        הסבר מה יוסף רוצה להביע באמצעות שינוי זה.
    2. בפסוקים ז'- ט' יוסף משתמש כמה פעמים במילה המנחה 'שים'.
        הסבר כיצד השימוש במילה 'שים' מחזק את הטיעון שיוסף משמיע לאחיו.
37.א. בסיפורי יוסף ואחיו מעיר רד'ק:
'למדנו בסיפור הזה כי כשתבוא צרה לאדם ראוי לו לפשפש במעשיו ולבדוק מה היה המעשה הרע שעשה ושיתחרט עליו ויתוודה לפני הא-ל...'
ציין שני מקרים בסיפורי יוסף, שמהם אפשר להסיק את דבריו של רד'ק.
הסבר בכל אחד מהמקרים כיצד אפשר להסיק את דברי רד'ק.
ב. עיין בבראשית, מ'ד, ו'-י'.
פרשנים אחדים מבינים את פסוק י' כאילו בין שני חלקי הפסוק מופיעה המילה 'אבל'.
מהי הבעיה המתעוררת בפסוק י', וכיצד אפשר לפרש את הפסוק לפי דעתם?
השב לאחר עיון בפסוקים ט'-י'.
38.עיין בבראשית, מ'ד, י'ט-ל'ד .
 א.        (1)       אפשר לראות בנאומו של יהודה שלושה חלקים. מה הם החלקים?
ציין שלושה טיעונים שהעלה יהודה בנאומו, ואשר יש בהם כדי להשפיע על יוסף .
             5)        (2) נקודות)
' ואשימה עיני עליו' (פסוק כ'א) .
ראב'ע: 'שאראה אותו'. רמב'ן: 'ולא מצאתי בכתוב שימת עין על הראייה בלבד... אבל
נדר להם יוסף לחמול עליו ולשמרו ...'.
מדוע אין רמב'ן מקבל את פירושו של ראב'ע ל'ואשימה עיני עליו', ומהו פירושו של
 ב.        רמב'ן לביטוי זה? 3) נקודות)
 
בהצלחה רבה ללומדים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה